Appeal by attorneys Anat Klein and Michael Ginsburg to prevent disconnecting JDECO was accepted | TheMarker 24/8/2017

Partners Anat Klein and Michael Ginsburg appealed to the High Court of Justice on behalf of the Electric Company of East Jerusalem (JDECO), challenging, among other things, the entry into force of a standard in the electricity sector. The Court granted our request and issued a temporary injunction prohibiting the Israel Electric Corporation (IEC) to initiate power outages as a means of sanctioning JDECO (Hebrew).

Read on TheMarker 24/8/2017

Read on ThenMarker print edition:

מבזק מיסים | דצמבר 2016

רשות המיסים תאפשר ליהלומנים להצטרף להליך הגילוי מרצון

הליך הגילוי מרצון בנוסחו כיום הוסדר על ידי רשות המיסים במסגרת נוהל גילוי מרצון והוראת שעה אשר פורסמו ביום 7 בספטמבר, 2014 (ראו בעניין זה את מבזקנו מיום 8 בספטמבר, 2014 “גילוי מרצון, נוהל גילוי מרצון חדש והוראת שעה”). נוהל הגילוי מרצון יעמוד בתוקפו עד לתום שנת 2016.

הליך הגילוי מרצון נועד לאפשר לנישומים אשר לא דיווחו על הכנסותיהם לרשות המיסים כחוק להגיע להסדר מס עם רשות המיסים בגין הכנסות אלה, תוך חסינות מפני נקיטה בהליך פלילי כנגדם, וזאת בכפוף לתנאים מסוימים ולדרישות בירוקרטיות. נישום זכאי להשתמש בהליך הגילוי מרצון פעם אחד בלבד.

תשלום המס במסגרת הליך הגילוי מרצון עומד על-פי רוב על שיעור של 10%-25% מיתרת ההון שברשות הנישום. לאחר מכן, יחולו על הנישום שיעורי המס הקבועים בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ”א-1961 – כלומר, מס בשיעור מקסימאלי של 50%.

חרף העובדה כי נוהל הגילוי מרצון פונה לכלל ציבור הנישומים בישראל, והוראת השעה אף מאפשרת פניה במסלול אנונימי לצורך פתיחה בהליך הגילוי מרצון, במהלך השנים רשות המיסים לא אישרה ליהלומנים להצטרף להליך זה.

במהלך שנת 2016, רשות המיסים וגורמים בתעשיית היהלומים הישראלית קיימו דיונים אינטנסיביים, אשר הניבו חתימה על הסכם המסדיר היבטי מס שונים הנוגעים ליהלומנים. בין היתר, ההסכם יאפשר ליהלומנים להצטרף להליך הגילוי הרצון באופן פורמאלי, וזאת עד לתום שנת 2016. תשלום המס יקבע בהתאם לנוסחת ייחוס מסוימת, שתתבסס על שיעורי מס בהתאם לתקופות בהן נצמח ההון נשוא הגילוי; בגין הון “היסטורי” יילקח בחשבון שיעור מס בגובה 15%, בנסיבות מסוימות, ובגין הון שנצבר בידי הנישום בעשר השנים האחרונות –  עד 50%.

טרם פורסם מסמך רשמי מטעם רשות המיסים לעניין הצטרפות יהלומנים להליך הגילוי מרצון.

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו”ד יניב ארליך, שותף, ראש מחלקת מיסים,
בטלפון 03-6074514 או בדוא”ל [email protected]

לקריאה והורדה של המבזק בגרסת PDF:

PDF Icon


משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ (GKH), הנו אחד ממשרדי עורכי הדין הגדולים בישראל, המונה כ-150 עורכי דין. למשרד התמחות ופעילות ענפה בתחומי המשפט המסחרי, ובין היתר בתחום מיזוגים ורכישות, שוק ההון, הייטק וטכנולוגיה, בנקאות, מימון, ליטיגציה, הגבלים עסקיים ודיני תחרות, אנרגיה ותשתיות, איכות הסביבה, קניין רוחני, דיני עבודה ומיסים.

המידע בחוזר זה מיועד ללקוחות משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות’ וידידיו. כל המידע הנכלל בחוזר זה הינו בבחינת מידע כללי ותמציתי בלבד, ואינו מהווה חוות דעת או ייעוץ משפטי. על המשתמש לקבל עצה מקצועית נפרדת לכל פעולה משפטית או אחרת בקשר לנושאים שנדונו בחוזר.

以色列法庭执行中国法庭裁决以促进合作

以色列法庭是否会执行其中国同行的判决?以色列的一个法庭最近就此问题进行了裁决,其结果将对两国的商业关系产生重大影响。

特拉维夫区法院是以色列最高级别的审判法院,该法院被要求执行一项由中国江苏省某法院于2009年下半年作出的判决,此判决结果勒令一名以色列公民向几名中国原告支付近两百万美元。然而,得到判决仅仅是这场战斗的一半,原告若不能收回判给他们的钱款,仍将一无所得。如果被告在中国拥有足够的资产支付判决所要求的金额,原告早已可以利用中国国内的执法程序,而我们也不会在此讨论这一案件了。但既然事实并非如此,原告便于以色列的法庭采取行动以强制执行中国法庭的裁决。

当被要求执行一项国外的判决,以色列法庭不会重审该纠纷,也没有考虑国外法庭就该纠纷所做出的判决是否会与以色列法庭所做出的判决一致。实际上,以色列法庭根本就没有涉及任何与原始纠纷相关的裁决事宜。相反,以色列法庭限制对该案件主要程序是否遵循以色列法律规定的情况进行复审。

这一情况实际上是互惠行为,也就是说国外相关管辖范围的法庭同样会执行以色列法庭所做出的判决。以该案件为例,以色列被告拒绝执行不利于他的判决的主要论据实际上是:中国法庭不会执行以色列法庭的判决,而这一问题正是以色列法庭判决的首要关注点。

法庭就互惠原则的要求采取了宽容的判决,并援引以色列最高法院的先例,表示尊重国外法庭的判决,推进包括保护诉讼当事人权利、法律效率与确定性、以及鼓励与其他法律系统开展国际合作的重要价值观。此外,证明缺乏互惠行为的责任被强加给宣称缺乏互惠的一方。

以色列法庭援引中国民事诉讼法,此法律规定,中国法庭会认可国外的判决,前提是中国与该国签订了国际协议,或遵循互惠原则。因此,特拉维夫法庭得出结论,即使并未签订协议,中国法庭也有可能执行以色列法庭的判决。

虽然以色列法庭并未发现任何中国法庭执行以色列判决的案例,但这并不意味着不存在互惠原则。此外,以方法庭强调,当双方要求实行互惠原则,其中一方必须先行动以保证判决的执行,所以以色列应该如此行动。

这是一项非常重要的先例,以色列与中国的商业领袖都应加以关注。如果是在过去,以色列有可能就会忽视在中国针对其提起的法律诉讼,而现在,这样做则要承担相应的风险。尽管我们根本无法确定中国法庭会不会执行以色列的判决,中国商业人士也应注意到,以色列已证明其会执行中国的判决,所以如今中国自己的互惠原则已被付诸实践。

作为在以色列中以跨境交易方面处于领先地位的律师事务所,我们在代表中国实体于以色列进行最大规模投资这一领域拥有超过十年的工作经验。我们认为此次判决是中以关系的重要里程碑。我们相信,此次判决表明了以色列对中国法律系统的日益尊重,并且,这再次迈出了加强两国合作的一步。
———————
本文作者共三位,简介如下:
David Hodak (虎大为), Adv. GKH 律师事务所领导人,领导GKH亚洲业务,并带领其事务所在中国及香港发展了合作关系。

Eli Barasch,Adv. 主管GKH律师事务所中国业务部,其业务自2004年起主要关注中以跨境交易。

Adi Weitzhandler (艾迪),Adv. GKH律师事务所中国方面业务的律师,其拥有与中国市场合作的资深经验。艾迪能够流利进行普通话对话,曾在中国北京语言大学学习。

Israel’s Courts are Enforcing Chinese Court Rulings to Encourage Cooperation

Authors: David Hodak, Eli Barasch and Adi Weitzhandler.
Will Israeli courts enforce the judgments of their Chinese counterparts? An Israeli court recently ruled on exactly that question and the result may have very important consequences for business relations between the two countries.

The Tel Aviv District Court, which is Israel’s highest level trial court, was asked to enforce a judgment issued during late 2009 by a Chinese court in Jiangsu Province ordering an Israeli citizen to pay close to two million dollars to a number of Chinese plaintiffs. Obtaining the judgment, however, is only half the battle; the plaintiffs will not have achieved anything if they are not able to collect the money awarded to them. If the defendant had sufficient assets in China to pay the judgment, the plaintiffs would have been free to avail themselves of China’s domestic enforcement procedures and we wouldn’t be discussing this case today. However, since that wasn’t the case, the plaintiffs launched an action in an Israeli court to enforce the Chinese court’s ruling.

When asked to enforce a foreign judgment, the Israeli court does not retry the dispute or consider whether the foreign court reached the same decision that the Israeli court would have reached and, in fact, the Israeli court does not deal with the merits of the original dispute at all. Rather, the Israeli court limits its review into whether the primarily procedural conditions set out in Israeli legislation have been met.

One such condition is reciprocity; meaning that a court in the relevant foreign jurisdiction would also enforce a judgment issued by an Israeli court. In this case, the Israeli defendant’s primary argument against enforcing the judgment against him was, in fact, that a Chinese court would not enforce a judgment of an Israeli court and this question was the primary focus of the Israeli Court’s judgment.

The Court adopted a lenient view regarding the demand of reciprocity and cited Israel Supreme Court precedent holding that respecting the judgments of foreign courts advance important values including protecting the rights of litigants, legal efficiency and certainty and the encouragement of international collaboration with other legal systems. It was also determined that the burden to prove the absence of reciprocity is imposed on the party claiming against it.

The Israeli Court cited the Chinese Civil Procedural Law which provides that Chinese courts will recognize a foreign judgment if either an international treaty between China and the foreign country exists or according to the principles of reciprocity. Therefore, the Tel Aviv Court concluded that, even in the absence of a treaty, there is a reasonable potential that the Chinese courts will enforce an Israeli court’s judgment.

The Court found that the absence of any example of a Chinese court enforcing an Israeli judgment didn’t mean that there isn’t reciprocity and emphasized that where both sides demand reciprocity one side has to go first if judgments are to be enforced and therefore Israel should do so.

This is a very important precedent and both Israeli and Chinese business leaders should take note of it. If, in the past, Israelis might have been tempted to ignore legal proceedings commenced against them in China, they now do so at their own risk. And while there’s far less certainty that a Chinese court will enforce an Israeli judgment, Chinese business persons also need to take note of the fact that Israel has proved that it will enforce Chinese judgments so now China’s own reciprocity condition has been met.

As Israel’s leading law firm in China-Israel cross border transactions with over 10 years of experience in the field representing Chinese entities in the largest investments in Israel, we see this judgment as a significant milestone in Sino-Israeli relations. We believe that this judgment shows Israel’s growing respect for China’s legal system and we believe that this is another step in the yet strong collaboration between the two countries.
____________

David Hodak, Adv. Head of the law firm Gross, Kleinhendler, Hodak, Halevy Greenberg & Co. leads the GKH Asia practice and has developed the firm’s working relationships in China and Hong Kong.

Eli Barasch, Adv. heads the China Desk of GKH and his practice has focused primarily on China-Israel cross border transactions since 2004.

Adi Weitzhandler, Adv. is an associate in the China Desk of GKH and has extensive experience in working with the Chinese market. Adi is conversationally fluent in Mandarin and studied at the Beijing Language and Culture University, Beijing, China.

Blog 1

Lorem ipsum dolor sit amet, consectetuer adipiscing elit, sed diam nonummy nibh euismod tincidunt ut laoreet dolore magna aliquam erat volutpat. Ut wisi enim ad minim veniam, quis nostrud exerci tation ullamcorper suscipit lobortis nisl ut aliquip ex ea commodo consequat. Duis autem vel eum iriure dolor in hendrerit in vulputate velit esse molestie consequat, vel illum dolore eu feugiat nulla facilisis at vero eros et accumsan et iusto odio dignissim qui blandit praesent luptatum zzril delenit augue duis dolore te feugait nulla facilisi. Nam liber tempor cum soluta nobis eleifend option congue nihil imperdiet doming id quod mazim placerat facer possim assum. Typi non habent claritatem insitam; est usus legentis in iis qui facit eorum claritatem. Investigationes demonstraverunt lectores legere me lius quod ii legunt saepius. Claritas est etiam processus dynamicus, qui sequitur mutationem consuetudium lectorum. Mirum est notare quam littera gothica, quam nunc putamus parum claram, anteposuerit litterarum formas humanitatis per seacula quarta decima et quinta decima. Eodem modo typi, qui nunc nobis videntur parum clari, fiant sollemnes in futurum.